כשקראתי את זה, לא יכולתי שלא לחשוב על הקשר המיידי עם המצב. כאילו נכתב בימים אלה ממש (אם כי בשפה קצת ארכאית) על התהאדייה עם החמאס בעזה:
"... ואת הכרתי והפלתי שבסביבה, כל קשה יום ומר נפש, כל אותם ברנשי עז-א-דין, ועבדול רחמן אל עזי... - את אלה הם מגייסים עתה לנסות להציק לנו. ילך - ילך. לא ילך - לא ילך. קצת להציק, להטריד קצת. הכל בתחומי ההפוגה המיטיבה להם בקדחת ההתבצרות... ומי שיצליח להפר את שיווי המשקל, או מי שנשימתו תהיה ארוכה יותר - הוא יגבר".
ובכן, זה נכתב על מלחמת השיחרור.
האם שום דבר לא השתנה? במקום "הכרתי והפלתי" תכתבו "אירגוני הטרור הקטנים". במקום "הפוגה" תכתבו "תהדייה". במקום "התבצרות" תכתבו "התחמשות" והרי לכם! (את עז-א-דין אפילו לא צריך לשנות).
(מתוך "ימי צקלג" מאת ס. יזהר, כרך א`, עמ` 170, עם-עובד תשי"ט)
"... ואת הכרתי והפלתי שבסביבה, כל קשה יום ומר נפש, כל אותם ברנשי עז-א-דין, ועבדול רחמן אל עזי... - את אלה הם מגייסים עתה לנסות להציק לנו. ילך - ילך. לא ילך - לא ילך. קצת להציק, להטריד קצת. הכל בתחומי ההפוגה המיטיבה להם בקדחת ההתבצרות... ומי שיצליח להפר את שיווי המשקל, או מי שנשימתו תהיה ארוכה יותר - הוא יגבר".
ובכן, זה נכתב על מלחמת השיחרור.
האם שום דבר לא השתנה? במקום "הכרתי והפלתי" תכתבו "אירגוני הטרור הקטנים". במקום "הפוגה" תכתבו "תהדייה". במקום "התבצרות" תכתבו "התחמשות" והרי לכם! (את עז-א-דין אפילו לא צריך לשנות).
(מתוך "ימי צקלג" מאת ס. יזהר, כרך א`, עמ` 170, עם-עובד תשי"ט)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה