מתוך "המלך ליר", כל מילה נוספת מיותרת:
"(אדמונד:) כך מנהגו של אדם באולתו! צרה כי תבואנו - ולעתים קרובות בעוונותנו הרבים - ותלינו את הקולר בשמש, בירח, בכוכבי השמים.
כאילו מנוולים אנחנו על כרחנו, אוילים - ברצון שוכני מרום; נוכלים, בוגדים וגנבים - בגזרת גלגלי-השמים; שיכורים, רמאים ונואפים - בעטיים של כוכבי-הלכת.
כל שבע התועבות אשר בליבנו - אך אצבע האלים הן, אמתלה נאה לכל רועה-זונות לתלות את תזנותו בצואר אחד המזלות.
אבי-מולידי שכב את אמי תחת זנב העקרב, ולדתי חלה במזל הדב הגדול - אשר על כן גס-רוח אני ושטוף בזמה.
הבלים! הנני כאשר הנני, וכן הייתי לו גם מזל בתולה השקיף משמים אל אמי-הורתי בשעה שנתממזרתי."
(הציטוט מתוך המלך ליר מאת וויליאם שייקספיר, עברית אברהם שלונסקי, הוצאת הקיבוץ הארצי.)
"(אדמונד:) כך מנהגו של אדם באולתו! צרה כי תבואנו - ולעתים קרובות בעוונותנו הרבים - ותלינו את הקולר בשמש, בירח, בכוכבי השמים.
כאילו מנוולים אנחנו על כרחנו, אוילים - ברצון שוכני מרום; נוכלים, בוגדים וגנבים - בגזרת גלגלי-השמים; שיכורים, רמאים ונואפים - בעטיים של כוכבי-הלכת.
כל שבע התועבות אשר בליבנו - אך אצבע האלים הן, אמתלה נאה לכל רועה-זונות לתלות את תזנותו בצואר אחד המזלות.
אבי-מולידי שכב את אמי תחת זנב העקרב, ולדתי חלה במזל הדב הגדול - אשר על כן גס-רוח אני ושטוף בזמה.
הבלים! הנני כאשר הנני, וכן הייתי לו גם מזל בתולה השקיף משמים אל אמי-הורתי בשעה שנתממזרתי."
(הציטוט מתוך המלך ליר מאת וויליאם שייקספיר, עברית אברהם שלונסקי, הוצאת הקיבוץ הארצי.)
