הקדמה:
מזה כמה שנים שאני מנסה ללמוד את הדף היומי. בכל יום בבוקר, באוטובוס בדרך לעבודה, אני משתדל ללמוד ולעמוד בקצב. בדרך כלל אני בפיגור של כמה דפים. לפעמים אני מצליח ללמוד יותר מדף אחד ביום ולהשיג את הקצב. ברוב הדפים אינני מתעמק בדיון ההלכתי ומסתפק בלהבין את נושא הדיון באופן כללי. אבל לפעמים עולות מתוך הדיון פנינים של ממש. חשבתי שיכול להיות רעיון טוב לכתוב על הפנינים האלה. מה הופך אותן לפנינים? רק זה, שאני חושב שהיה נחמד לכתוב עליהן. זה הכל.
[הטקסט מתורגם ומפורש בתרגום חופשי שלי, שמתבסס על הפרשנות והתרגום של מהדורת שוטנשטיין ממנה אני לומד (מהדורה מצויינת, שבזכותה אני יכול ללמוד לבד). פירוש שוטנשטיין מבוסס בעיקר על פירוש רש"י, עם הפניות לפרשנים נוספים.]
פנינת היום: מסכת חולין, דף נ"ז, ע"ב:
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה. מה זאת אומרת עסקן בדברים? רבי משרשיא מביא דוגמה.
כתוב (משלי ו'): ""לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה". אמר רבי שמעון בן חלפתא - נלך ונבדוק אם זה נכון שאין לנמלים מלך.
הלך בתקופת תמוז (חום יולי אוגוסט). פרס גלימה מעל קן נמלים (כך שהטיל צל על הקן). יצאה נמלה אחת. סימן אותה רבי שמעון (איך מסמנים נמלה? בנקודת צבע לבן?). חזרה הנמלה לקן. אמרה להן [לנמלים האחרות] - יש צל. כלומר אתן יכולות לצאת החוצה ללא חשש מהשמש. יצאו הנמלים החוצה. הסיר רבי שמעון את גלימתו, וחזר חום השמש. התנפלו הנמלים על הנמלה שהודיעה להן על הצל (זו שרבי שמעון סימן), והרגו אותה.
אמר רבי שמעון - מכאן ניתן להסיק שבאמת אין להן מלך. שאם היה להם מלך לא היו עושות לינץ' בנמלה המסכנה.
אמר רב אחא בנו של רבא לרב אשי: הרי יש אפשרויות נוספות לפירוש תוצאת הניסוי.
ואולי המלך היה ביניהן, והוא זה שציווה עליהן להרוג את הנמלה הסוררת?
ואולי הנמלים קיימו פקודת קבע של המלך ופעלו ברוחו?
ואולי בדיוק במקרה הנמלים היו בתקופה שבה באמת אין מלך, אבל מצב זה היה זמני, כמו אותו זמן בספר שופטים שבו נאמר "ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"?
בקיצור אין להסיק מסקנות מהניסוי, ועלינו לסמוך על אמינותו של שלמה שכתב את הדברים, כי אם שלמה אמר את זה, ודאי שזה נכון.
עד כאן הפירוש. ומה אנחנו לומדים מזה?
ראשית, שרבי שמעון בן חלפתא כנראה לא היה נסיין מוצלח כל כך. כל תלמיד מחקר מתחיל יודע להצביע על הכשלים בתכנון הניסוי, בבידוד המשתנים ובעיקר בהנחת הרבה מאד הנחות מוקדמות (למשל, שבחברת הנמלים מתקיימים כללים חברתיים דומים לאלה של חברה אנושית). קיצורה של ביקורת, כמו שאומר רב אחא - שאין הניסוי מוכיח כלום לגבי שאלת המחקר. מכאן מסיק רב אחא שהניסוי כולו מיותר, והמתודה הנכונה לדעת בכלל משהו על נמלים היא לא לעשות ניסויים אלא לקרוא את מה שכתב שלמה המלך, שעליו אפשר לסמוך.
ובכל זאת אנחנו לומדים שלמרות המלצת רב אחא לסמוך על המסורת הכתובה, היה רב אחד, רבי שמעון בן חלפתא, שהיה ספקן ("עסקן בדברים") ולא קיבל את הדברים הכתובים כלשונם, וביקש ללמוד על המציאות דווקא בדרך המוזרה של עריכת ניסוי.
שנית, וחשוב יותר, שאולי רבי שמעון לא היה נסיין מוצלח, אבל חוש חברתי היה לו, והוא הבין היטב שהסימן הבולט ביותר למציאות שבה אין שלטון הוא האפשרות לקיומן של תופעות כמו הלינץ' שעשו הנמלים. כשרצה לבדוק אם יש או אין מלך, הדרך שלו היתה לתכנן ניסוי שבו קיימת העילה וההזדמנות לביצוע לינץ': קח פרט מתוך החברה והעמד אותו בעימות מול שאר הפרטים. כיצד יתייחסו אליו? בזאת נבחנת החברה.
אולי רבי שמעון בן חלפתא היה נסיין טוב למרות הכל...
מקור (חולין, נ"ז, ע"ב):
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה... מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב (משלי ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני נפק אתא חד מינייהו אתנח ביה סימנא על אמר להו נפל טולא נפקו ואתו דלייה לגלימיה נפל שמשא נפלו עליה וקטליה אמר שמע מינה לית להו מלכא דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא הוה בהדייהו א"נ הרמנא דמלכא הוו נקיטי אי נמי בין מלכא למלכא הוה דכתיב (שופטים יז) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה אלא סמוך אהימנותא דשלמה
מזה כמה שנים שאני מנסה ללמוד את הדף היומי. בכל יום בבוקר, באוטובוס בדרך לעבודה, אני משתדל ללמוד ולעמוד בקצב. בדרך כלל אני בפיגור של כמה דפים. לפעמים אני מצליח ללמוד יותר מדף אחד ביום ולהשיג את הקצב. ברוב הדפים אינני מתעמק בדיון ההלכתי ומסתפק בלהבין את נושא הדיון באופן כללי. אבל לפעמים עולות מתוך הדיון פנינים של ממש. חשבתי שיכול להיות רעיון טוב לכתוב על הפנינים האלה. מה הופך אותן לפנינים? רק זה, שאני חושב שהיה נחמד לכתוב עליהן. זה הכל.
[הטקסט מתורגם ומפורש בתרגום חופשי שלי, שמתבסס על הפרשנות והתרגום של מהדורת שוטנשטיין ממנה אני לומד (מהדורה מצויינת, שבזכותה אני יכול ללמוד לבד). פירוש שוטנשטיין מבוסס בעיקר על פירוש רש"י, עם הפניות לפרשנים נוספים.]
פנינת היום: מסכת חולין, דף נ"ז, ע"ב:
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה. מה זאת אומרת עסקן בדברים? רבי משרשיא מביא דוגמה.
כתוב (משלי ו'): ""לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה". אמר רבי שמעון בן חלפתא - נלך ונבדוק אם זה נכון שאין לנמלים מלך.
הלך בתקופת תמוז (חום יולי אוגוסט). פרס גלימה מעל קן נמלים (כך שהטיל צל על הקן). יצאה נמלה אחת. סימן אותה רבי שמעון (איך מסמנים נמלה? בנקודת צבע לבן?). חזרה הנמלה לקן. אמרה להן [לנמלים האחרות] - יש צל. כלומר אתן יכולות לצאת החוצה ללא חשש מהשמש. יצאו הנמלים החוצה. הסיר רבי שמעון את גלימתו, וחזר חום השמש. התנפלו הנמלים על הנמלה שהודיעה להן על הצל (זו שרבי שמעון סימן), והרגו אותה.
אמר רבי שמעון - מכאן ניתן להסיק שבאמת אין להן מלך. שאם היה להם מלך לא היו עושות לינץ' בנמלה המסכנה.
אמר רב אחא בנו של רבא לרב אשי: הרי יש אפשרויות נוספות לפירוש תוצאת הניסוי.
ואולי המלך היה ביניהן, והוא זה שציווה עליהן להרוג את הנמלה הסוררת?
ואולי הנמלים קיימו פקודת קבע של המלך ופעלו ברוחו?
ואולי בדיוק במקרה הנמלים היו בתקופה שבה באמת אין מלך, אבל מצב זה היה זמני, כמו אותו זמן בספר שופטים שבו נאמר "ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"?
בקיצור אין להסיק מסקנות מהניסוי, ועלינו לסמוך על אמינותו של שלמה שכתב את הדברים, כי אם שלמה אמר את זה, ודאי שזה נכון.
עד כאן הפירוש. ומה אנחנו לומדים מזה?
ראשית, שרבי שמעון בן חלפתא כנראה לא היה נסיין מוצלח כל כך. כל תלמיד מחקר מתחיל יודע להצביע על הכשלים בתכנון הניסוי, בבידוד המשתנים ובעיקר בהנחת הרבה מאד הנחות מוקדמות (למשל, שבחברת הנמלים מתקיימים כללים חברתיים דומים לאלה של חברה אנושית). קיצורה של ביקורת, כמו שאומר רב אחא - שאין הניסוי מוכיח כלום לגבי שאלת המחקר. מכאן מסיק רב אחא שהניסוי כולו מיותר, והמתודה הנכונה לדעת בכלל משהו על נמלים היא לא לעשות ניסויים אלא לקרוא את מה שכתב שלמה המלך, שעליו אפשר לסמוך.
ובכל זאת אנחנו לומדים שלמרות המלצת רב אחא לסמוך על המסורת הכתובה, היה רב אחד, רבי שמעון בן חלפתא, שהיה ספקן ("עסקן בדברים") ולא קיבל את הדברים הכתובים כלשונם, וביקש ללמוד על המציאות דווקא בדרך המוזרה של עריכת ניסוי.
שנית, וחשוב יותר, שאולי רבי שמעון לא היה נסיין מוצלח, אבל חוש חברתי היה לו, והוא הבין היטב שהסימן הבולט ביותר למציאות שבה אין שלטון הוא האפשרות לקיומן של תופעות כמו הלינץ' שעשו הנמלים. כשרצה לבדוק אם יש או אין מלך, הדרך שלו היתה לתכנן ניסוי שבו קיימת העילה וההזדמנות לביצוע לינץ': קח פרט מתוך החברה והעמד אותו בעימות מול שאר הפרטים. כיצד יתייחסו אליו? בזאת נבחנת החברה.
אולי רבי שמעון בן חלפתא היה נסיין טוב למרות הכל...
מקור (חולין, נ"ז, ע"ב):
אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה... מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב (משלי ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני נפק אתא חד מינייהו אתנח ביה סימנא על אמר להו נפל טולא נפקו ואתו דלייה לגלימיה נפל שמשא נפלו עליה וקטליה אמר שמע מינה לית להו מלכא דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא הוה בהדייהו א"נ הרמנא דמלכא הוו נקיטי אי נמי בין מלכא למלכא הוה דכתיב (שופטים יז) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה אלא סמוך אהימנותא דשלמה
